נטאשה אהובתי,
מילים הן רק צל חיוור כדי לתאר את ביקורי אצלך בסנט-פטרסבורג. נוצר אני בליבי כל שנייה שבילינו יחדיו ברחובות העיר, באקדמיה, באולם הקונצרטים, במסעדות הפאר ובנשפים יחד עם רעיך ללימודים, וכן – גם בין הסדינים. הטיול למוסקבה היה רעיון כביר! אך חשוב מכל זה – כמה תפנוקים ידעתי אצלך. אכן, ימים של חסד היו אלו, ואלו נחקקו בקרבי ולא ימחו. מתגעגע אני למגע גופך החם, למלבושיך המסתוריים מעוררי התאווה, לנשיקות פיך המתוקות כצפיחית, להבחנותייך המחכימות והמשעשעות. כל-כולי אומר "נטאשה, היי פה עימי!"
משתוקק אנוכי לפגישתנו הבאה בקייב בעוד כשלושה שבועות. רכשתי כבר כרטיס לרכבת. לעתים חושש אני שאיני חש עוד את פעימות ליבי, כי זה נשאר ברשותך בסנט-פטרסבורג. אנא הביאי אותו איתך לקייב, כדי שאוכל לדרוש בשלומו, ולשוב ולהשאירו ברשותך, כי שם מקומו לעד – פועם בחיקך.
אהובך-אוהבך, בוריס