נטאשה היפה בנערות תבל,
עשרה קבין של אושר נפלו על העולם, ותשעה מהם חמסנו אנו בקייב. המלון המפואר, הצגת התיאטרון, סיורינו ברחובות העיר ובגלריות. ארוחות העילית אשר השביעו רעבוננו. אפילו הופעת הבאלט המלכותי המפתיעה אשר נודע לנו עליה רק לאחר תומה – כל אלו היו רק תפאורת רקע לאהבתנו. כמה שמחתי להוליכך בין שדרות מעטירות וסמטאות צפופות, חולק איתך את סיפורי העיר ורזיה, בעוד את מביטה בי בהערצה. גם שוקי העיר עשו עימנו חסד, וחברי למשרד בוולגוגרד שיבחו את טעמך האנין בבגדי גברים.
גלויה רציתי לשלוח לך בטרם נסיעתי לקייב, ובה מילות אהבה ודברי כיבושין – מעין הפתעה שרציתי שתקבלי רק לאחר שתשובי לסנט-פטרסבורג. אך אצה לי הדרך בטרם הספיקותי, וגם רץ מטעם יחידת המשמר אליה שייך אני הזעיק אותי פתע לשירות קצר למען מולדתנו היקרה, כפי שסיפרתי לך.
כעת, בשעת לילה מאוחרת, סיימתי את עמל היום שהצטבר, ונפניתי לכתוב לך מילים אלו. הנהלת המשרד נעתרת לבקשתי לנסוע אליך לסנט-פטרסבורג לפרק זמן ארוך יותר, וכעת כל שנותר הוא לשלוח איגרת אל סניפנו אצלכם ולהתקין לי שולחן עבודה. אך חשוב יותר – להתקין לאהבתנו מקום בקן האוהבים שלנו בסנט-פטרסבורג.
אלופך הכותב אליך בגעגוע,
בוריס